> .11כתב עת לענייני קולנוע בהוצאת סינמטק תל–אביב > 1במרץ #209 > 2018
כלומר ,בפרשנות ראשונית ושטחית של עלילת הסרט נראה הקונפליקט הישראלי-פלסטיני כעימות בין שומרי חוק יהודים לבין פורעי חוק פלסטינים .וכך האיש הקובני חווה אותו.
כיצד לפרש סרטי סכסוך בעקבות המפגש עם הצופה הקובני והצגת סרטים ישראלים שערכתי עבור קהל צופים מגוון בארצות הברית ,בקוריאה ,באמריקה הלטינית ובאירופה ,התברר לי שבמקום לפענח אם הסרטים הם בעד או נגד ישראל או הצבא, מעניין יהיה לנתח את הצורות האסתטיות ואת המגמות הנרטיביות הבולטות בהם ,ולנסות להבין מה הסרטים האלה אומרים על החברה ועל יחסה לסכסוך .כלומר ,כיצד סרטי הסכסוך מנסים להסביר מהי מהות הסכסוך ,מדוע הוא נמשך ,האם ניתן למצוא לו פתרון ,ומה הוא. סרטי הסכסוך הפכו לאורך השנים לזירת ייצוג מרתקת שהעלתה על סדר היום הציבורי שאלות עקרוניות הנוגעות לקונפליקט ,ואף הציעו להן מענה הולם — בהתאם או בניגוד להלכי הרוח שרווחו בחברה בזמן עשייתם .מטעם זה, היצירות הללו היו לטקסטים תרבותיים בעלי משמעות טעונה במיוחד .במרוצת השנים
ניסחו "סרטי הסכסוך" עמדות והשקפות שונות ומגוונות לגבי פתרונות אפשריים במצב הנתון, הם נקטו עמדה לגבי צדקת המאבק הלאומי היהודי עם הפלסטינים ועם מדינות ערב ,ובד בבד גם שיקפו את האידיאולוגיה השלטת. הקולנוע של הסכסוך היה לכלי שבאמצעותו יוצרים וגם קהלים מבינים ,מפרשים ואף מצדיקים — בפני עצמם ,חברתם והעולם — מצב מרכזי זה המלווה את המפעל הציוני למן ראשיתו ,או לחלופין מבקרים אותו .החוקרת אלה שוחט כבר טענה בספרה על הקולנוע הישראלי כי הסרטים הם ,למעשה ,אחת הזירות שבהן מתקיים הסכסוך עצמו ,ולא רק שיקוף אסתטי שלו :הסרטים מתפקדים כסוכנים של כפייה אידיאולוגית ,התנגדות והתנגשויות בין ייצוגים ,תפיסות ועמדות מגוונות. כיצד מסבירים סרטי הסכסוך את הסכסוך בצורה מורכבת? באילו כלים אסתטיים הם משתמשים, ומה הן המשמעויות האידיאולוגיות שלהם? רבים סקרו את סרטי הסכסוך בעבר ,והסקירה ההיסטורית של דגמי הייצוג של הסכסוך מתבססת על המחקרים הללו ,בעיקר על חיבוריהם של אלה שוחט ,נורית גרץ ,ג'אד נאמן ,וניצן בן-שאול. למעשה ,סקירה היסטורית של סרטי הסכסוך והמחקר ביחס אליהם חושפת ,כי אפשר לחלק
את העשייה לארבעה דגמים מרכזיים של ייצוג, כאשר כל אחד טומן בחובו מטענים אידיאולוגיים מובהקים ודרכים ברורות להסברת מהות הסכסוך ודרכי הפתרון שלו .כל דגם נותן תשובה אחת אפשרית לשאלת הסכסוך ,וכולל ניתוח שעשוי אולי לעזור להבין טוב יותר את עצמנו ואת הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו.
דגם ראשון :סרטי החלוצים אלה שוחט חקרה את הסרטים שנעשו בתקופה שקדמה לקום המדינה ,וזיהתה סרטים שניסו לראשונה להציג את הסכסוך ,להסביר אותו, להבין אותו ,ולהעניק לו ניראות" .סרטי החלוצים" אינם בהכרח סרטים העוסקים בסכסוך ,אלא ביישוב הארץ ובהפרחת השממה .עם זאת ,במסגרת סרטים אלה עלו לא מעט פעמים שאלות בנוגע למערכת היחסים הטעונה בין היהודים החלוצים לבין התושבים האחרים באיזור ,וכך ,בסרטי החלוצים ניתן לראות גם את תחילתו של ייצוג הסכסוך בקולנוע היהודי-ציוני .הסרטים הבולטים במגמה הזאת הם "צבר" (אלכסנדר פורד, )1933ו"עודד הנודד" (חיים הלחמי.)1932 , ביצירות אלה נחשף הפן הקולוניאלי של
> ׳גבעה 24אינה עונה׳ של תורולד דיקינסון